טראוב נ' עיריית תל-אביבעפ"א 19706-03-13 טראוב נ' עיריית תל אביב

פסק דין

1.לפני שני ערעורים שהדיון בעניינם התקיים במאוחד.

בעפ"א 19706-03-13 הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) מיום 5/2/13 בתיק 00003942745 ולפיו הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו לפי סעיף 6 (א) (2) לחוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד – 1983 (להלן: "חוק העזר") והושת עליו קנס בסך 500 ₪.

הערעור בעפ"א 10057-04-13 הוא ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב מיום 19/2/13 (כב' השופט אשר גולדין) אשר הרשיע את המערער בעבירה זהה והשית עליו קנס בסך 400 ₪.

2.בשני המקרים המערער עצר את רכבו ברחוב אבן גבירול, במועד הנטען, בנתיב תחבורה ציבורית. (ראה סעיף 2 להודעת הערעור).

3.המערער הוא נכה בשיעור 100% ונושא תג נכה כחול ועל כך אין חולק.

בבית משפט קמא הודה המערער בעובדות אשר נכתבו בכתבי האישום אך טען, כי אין מדובר בעבירה.

הוא טען, כי הוא רק עצר "לדקה" (עמ' 1 שורה 6 לפרוטוקול בתיק 00003942745). רכבו לא הפריע לתנועה. הוא עצר באותו מקום כיוון שהיה צריך להגיע לסניף הבנק שלו ואין לו דרך אחרת להגיע לבנק. הוא טען כי על פי סעיף 71 א1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") רשאי נכה נושא תג נכה כחול לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית.

לפיכך טען, כי אם מותר לנכה לנסוע בנתיב לתחבורה ציבורית, אזי מותר לו גם לעצור לפרק זמן קצר "כדי לעשות סידור ולעזוב" (עמ' 1 שורה 17 לפרוטוקול), שכן אם לא נפרש את התקנה באופן שמאפשר עצירה לזמן קצר, הרי שאין כל משמעות או תכלית לאותו תיקון של פקודת התעבורה.

מטרת התיקון היתה לאפשר לנכים להגיע למחוז חפצם, ואם העצירה אינה מותרת, הם לא יכולים להגיע למחוז חפצם, הנגישות בלתי ניתנת להשגה וכוונת המחוקק תסוכל.

4.בית משפט קמא בהכרעת הדין קבע, כי כאשר הנאשם עצר את מכוניתו, הרי שהוא חסם לחלוטין את נתיב התחבורה הציבורית היחיד המסומן ברחוב זה.

הסדרי התנועה במקום אוסרים על עצירה מכל סוג שהוא לכל מטרה שהיא ולכל פרק זמן שהוא.

5.בית משפט לא קיבל את הטענה ולפיה עצירת כלי רכב פרטי במקום המיועד לנתיב לתחבורה ציבורית, הוא האפשרות היחידה שעמדה בפני הנאשם.

ניתן היה להגיע לסניף הבנק גם בדרכים אחרות.

כאשר מדובר בחסימה של נתיב יחיד לתחבורה ציבורית – נתיב אשר מיועד לאפשר לאוטובוסים לנוע, לעצור בתחנות, להעלות ולהוריד נוסעים באופן חופשי וללא הפרעה, הרי שמדובר הפרעה ממשית לאוטובוס שנדרש לעקוף את כלי הרכב ולהשתמש בנתיב סמוך, אפילו אם הוא פנוי, נגרמת לו הפרעה ממשית.

בהכרעת הדין שניתנה ע"י כב' השופט גולדין נקבע, כי לבימ"ש לעניינים מקומיים אין את הסמכות המנהלית לדון בבעיות הנכים עם הרשות העירונית, ועל בסיס חומר הראיות יש להרשיע את המערער.

6.המערער טוען, כי בית משפט קמא טעה כאשר לא קיבל את דרך הפרשנות שלו ולפיה מותר לנכה גם לעצור בנתיב לתחבורה הציבורית.

הוא מפנה לדברי ההסבר להצעת החוק המתייחסת לתיקון 85 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 מיום 26/2/08.

על פי אותו תיקון הוסף לפקודת התעבורה סעיף 71 א1 אשר קובע:

"מי שניתן לו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית רשאי לנהוג ברכב שלגביו ניתן התג האמור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית, למעט בנתיב שיועד, על פי תמרור, לרכב להסכת המונים שאינו אוטובוס".